קשת ריקרב היא קשת אשר קצות הכנפיים שלה מעוקלים לכיוון המתרחק מהקָשַת.

עיקול זה מאפשר להפיק אנרגיה רבה יותר מהקשת ולכן גם מהירות חץ גבוהה.

בנוסף מאפשר העיקול יצירה של קשתות קצרות יותר מה שאיפשר ירי בקשת תוך כדי רכיבה על סוסים.

קשתות כאלו, עשויות מחומרים שונים, היו בשימוש בכל אגן המזרח התיכון מאז האלף השני לפני הספירה וגם רבות מהקשתות של ילידים בצפון אמריקה היו מעוקלות.

במקרים רבים השתמשו בחומרים מורכבים ליצירת שילוב של גמישות מצד אחד (בדרך כלל עץ) וכוח מצד שני (קרניים או עץ מסוג אחר).

האזכור הקדום ביותר בכתובים לקשת ריקרב מופיע ככל הנראה בתהילים ע"ח פסוק נ"ז "וַיִּסֹּגוּ וַיִּבְגְּדוּ, כַּאֲבוֹתָם; נֶהְפְּכוּ, כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה."

כיום ניתן למצוא סוגים רבים של קשתות מעוקלות, החל מקשתות שעשויות מקשה אחת וללא תוספות המשמשות בעיקר לירי מסורתי או בקשת עירומה, וכלה בקשתות עם ידית מתכת וכנפיים מחומרים סינטטיים ותרכובות פחמן שונות.

לרוב ניתן גם להוסיף לקשתות אלו כוונת, מייצבים, ואביזרים נוספים שהופכים אותן ליותר מדויקות.

קשת זו היא היחידה בה ניתן כיום לירות במסגרת האולימפיאדה, כל האחרות משתתפות באליפויות עולם ותחרויות אחרות במסגרת הקטגוריה המתאימה, אבל לא באולימפיאדה.